רש"י על יבמות צ׳ ב:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור יבמות צ׳ ב:א׳
1 אֲמַר לֵיהּ, בְּעַאי לְאוֹתוֹבָךְ: עָרֵל, הַזָּאָה.
פירוש רש"י על יבמות צ׳ ב:א׳
1 אמר ליה - רב חסדא לרבא:
2 בעאי לאותובך ערל והזאה וכו' - דכל הני עוקרין בית דין דבר מן התורה:
3 ערל - דאמר בפסחים דף צב. הפורש מן הערלה כפורש מן הקבר וגר שנתגייר ערב הפסח אין שוחטין עליו ואמר בגמרא טעמא דבית הלל גזירה שמא יטמא לשנה הבאה כו' בפרק האשה. אלמא משום גזירה דרבנן מבטלינן ליה מפסח:
4 הזאה - שבות ולית עלה בשבת אלא איסורא דרבנן ועומדת בפני הפסח ומבטלתו דאמרי' הזאה שבות ואינה דוחה שבת: